הדרך מכימיה לבישום

לפני שהפך לפרפיומר, היימגרטנר עבד בתעשייה הכימית כטכנאי מעבדה, בתחום בקרת האיכות ובניתוח חומרי גלם מורכבים. העבודה דרשה ממנו לזהות, להפריד ולנתח מרכיבים שונים - אבל חוש הריח והסקרנות כלפי ריחות ליוו אותו הרבה קודם.

בראיון שבו סיפר על תחילת דרכו הוא נזכר במשיכה לריחות כבר בילדות: הריח שעולה מהאדמה אחרי גשם קיצי, בנזין, לחם קלוי וגם פרחים וחומרי גלם טבעיים כמו טוברוז וילנג-ילנג. היכולת האולפקטיבית שלו משכה את תשומת לבו של איש מקצוע מהתחום, שעודד אותו להפוך את הכישרון הזה למקצוע.

השלב הבא היה הכשרה של שלוש שנים כפרפיומר בשווייץ. ב-1996 הצטרף ל-LUZI כמתמחה בבישום - תחילתה של קריירה ארוכה שנמשכת באותו בית בישום עד היום.

כמעט שלושה עשורים ב-LUZI

הקשר של היימגרטנר עם LUZI הוא הרבה יותר מתחנה אחת בקורות החיים שלו. מאז שהצטרף לחברה ב-1996 הוא צמח בתוכה ממתמחה לפרפיומר בעל קריירה בינלאומית, וב-2025 קודם לתפקיד Principal Perfumer.

אחת מנקודות המפנה המוקדמות הגיעה ב-2004 עם Excellent Man ו-Excellent Woman שיצר עבור Al Haramain Perfumes. LUZI מתארת את ההשקות האלה כרגע הפריצה שלו בשוק המזרח-תיכוני - שוק שהפך בהמשך לחלק משמעותי מהעבודה הבינלאומית שלו.

עם השנים יצר ניחוחות עבור בתי בישום ומותגים שונים, ובהם Kajal, M. Micallef, Attar Al Has, Plume Impression, L'Arc, Emirates Pride ו-Rosendo Mateu. הרשימה הזאת מעניינת דווקא בגלל השונות שבה: היא מעידה על פרפיומר שאינו עובד בתוך שפה אחת בלבד, אלא מתאים את עצמו לזהות ולרעיון של כל פרויקט.

Mosaic - יצירה שנמצאת בתנועה

החיבור בין מארק דניאל היימגרטנר ל-Kinetic Perfumes קיבל ביטוי ב-Mosaic, שהושק ב-2025. הרעיון של הבושם מתאים במיוחד לדרך שבה Kinetic חושבים על תנועה ושינוי: במקום תמונה אולפקטיבית קבועה, Mosaic בנוי כמו פסיפס שחלקיו ממשיכים להסתדר מחדש.

הפתיחה מפגישה ריבס, זעפרן, תפוז מר, קומקוואט, פלפל ורוד וסוכר. בלב מופיעים אוליבנום, כמון, עלי סיגלית, ארז וקרמל, ובבסיס וניל, וטיבר, ג'ינג'ר, כורכום, אמברגריס, טחב, אוד וזמש.

אבל רשימת התווים לבדה אינה מסבירה את הרעיון. Kinetic מציגים את Mosaic כמעט כחוויה רב-חושית: צבעים, צורות, מרקמים וטעמים מדומיינים משתנים תוך כדי ההתפתחות על העור. הזעפרן והפלפל הוורוד נעים על רקע כהה של אוליבנום ואוד; קרמל וסוכר פוגשים את החמיצות של הריבס והקומקוואט; זמש, תבלינים ועצים מעניקים לקומפוזיציה עומק ומרקם.

זהו מקום שבו הרקע המדעי של היימגרטנר והצד האמנותי שלו נפגשים היטב: הרבה רכיבים וניגודים, אבל הם אינם אמורים להישאר אוסף של חלקים נפרדים. כמו בפסיפס, המשמעות נוצרת מהאופן שבו הם מתחברים ומשתנים זה ביחס לזה.

לא רק נוסחה - גם זיכרון, מקום ותחושה

כשקוראים את היימגרטנר מדבר על ריח, ברור שהכימיה היא רק חלק מהסיפור. הוא חוזר לזיכרונות של ריחות יומיומיים וטבעיים, למוזיקה ולאמנות, לנסיעות, לאוכל ולאדריכלות. אפילו כשהוא מדבר על יוצרים מתחומים אחרים, הוא נמשך לעבודות שמחברות בין מלאכת יד, טכניקה וחומרים שונים.

החיבור הזה מסביר מדוע הקריירה שלו אינה נראית כמו חיפוש אחר חתימה אחת שחוזרת בכל בושם. הידע הטכני מספק את הכלים, אבל נקודת המוצא יכולה להשתנות לחלוטין מפרויקט לפרויקט. לפעמים היא חומר גלם, לפעמים מקום, זיכרון או רעיון מופשט - והמטרה היא למצוא עבורו צורה אולפקטיבית מדויקת.